פסק-דין בתיק עת"מ 21701-09-12

בפני עתירה מנהלית כנגד החלטת הממונה לפי סעיף 12(ג1) לחוק כלי הירייה התשי"ט-1949, (להלן: " החוק"). במסגרת החלטה זו נדחתה בקשתו של העותר לקבלת רישיון לכלי ירייה חלופי או חדש.

רקע עובדתי ותמצית הטיעונים

העותר, עורך דין במקצועו, נשא נשק ברישיון במשך למעלה מ-30 שנים.

ביום 24.2.12 נפרץ ביתו של העותר ובין היתר נגנב גם אקדחו האישי.

יצוין, כי לא עלה נגד העותר חשד לרשלנות בהחזקת האקדח וממילא לא נפתח כנגדו הליך פלילי.

בהתאם לנהלים שמפרסם המשיב, הגיש העותר בקשה לקבלת רישיון חדש עבור כלי נשק חלופי(להלן: " הבקשה"). את בקשתו סמך העותר על עילה בשם: "תבחין משמר", שלמעשה, מתנה את קבלת הרישיון בהחזקת רישיון תקף במשך 10 שנים או יותר ברצף.

ביום 9.5.12 דחה פקיד הרישוי את הבקשה בנימוק של אי עמידה בתנאי התבחינים, ובהמשך אף הבהיר כי " תבחין משמר אינו מהווה תבחין לקבלת נשק במקום נשק שנגנב" (נספח ד' לכתב התשובה).

על החלטה זו הגיש העותר ערר לממונה, לפי סעיף 12(ג1) לחוק כלי ירייה.

ביום 6.8.12 דחה הממונה את הערר (להלן: " ההחלטה"). הנימוק העומד ביסוד ההחלטה הוסבר בכך, שרישיונו של העותר בוטל עם גניבת האקדח ולכן רצף ההחזקה הנדרש להקמת העילה של "תבחין משמר" נקטע באופן שאינו מאפשר את החלת העילה על עניינו של העותר.

החלטה זו היא העומדת בבסיס העתירה שלפנינו.

טיעוני העותר

העותר הוליך את טיעוניו בשני ערוצים: ערוץ פרוצדוראלי וערוץ מהותי.

מן הפן הפרוצדוראלי, טען, כי דין החלטת הממונה להתבטל מחמת האיחור שבנתינתה. 

טענה זו שואבת את כוחה מהוראת סעיף 12(ג3) לחוק הקובע כי: " הממונה יחליט בערר תוך 45 יום מהמועד שהערר הגיע לידיו".

לטענת העותר, החלטת הממונה בעניינו ניתנה לאחר פרק הזמן שהוקצב בחוק, דהיינו, לאחר 45 ימים ומשכך, הרי שההחלטה נגועה באי חוקיות ודינה להתבטל. בהקשר זה הפנה, בין היתר, לאישור קבלת הערר מטעם האגף לרישוי כלי ירייה - מיום 17.6.12 (נספח ה' לעתירה) ולהחלטת הממונה בערר, הנושאת את התאריך 6.8.12 (נספח א' לעתירה). בנוסף ציין, שהחלטת הממונה התקבלה אצלו רק ביום 14.8.12.

מעבר לכך ובהקשר דומה, טען העותר, כי על הממונה היתה מוטלת האחריות לציין בהחלטתו את התאריך שבו הגיע לידיו הערר, אך בפועל הדבר לא נעשה.

לשיטתו, העדרו של תאריך קבלת הערר מגוף ההחלטה מאפשר מתן החלטה תוך חריגה ממתחם הזמנים הקבוע בחוק, ובכך מתרוקנת למעשה הוראת סעיף 12(ג3) מתוכן.

כבר בשלב זה אקדים ואומר, כי עיון בהחלטה מעלה, כי התאריך שבו הוגש הערר צוין במפורש בכותרת הנדון, בזו הלשון: " פנייתך מיום 17.6.2012", ומכאן שדין טענה זו להידחות לאלתר.

מן הפן המהותי, טוען העותר, כי החלטת הממונה שגויה גם לגופה וזאת משום שקביעתו, ולפיה, תנאי ה"תבחין המשמר" לא מתקיימים, אינה נכונה ואף אינה מתיישבת עם תכליתו של התבחין.